<h1>ארחות חיים הלכ' טרפות סימן כ"ח</h1>
<h2>דף מח.</h2>
והדבק שהיו אוכלין מקצת חכמי נרבונה היא סרכא קצרה שאין ארכה כמלא רוחב גודל אי סרכא רחבה כמלא רוחב גודל אפלו היתה מן הסרכות האסורות שהיה דעתם לומר שאינה מפרקת. (וכך) [וכבר] פשטו להחמיר.
וסרכא תלויה יוצאה מאונא או מאומא בין מן החתוכין בין מן הגב והיא תלויה ואינה נדבקת בשום מקום מכשירין אותה בשם מר יהודאי גאון ז"ל שאינו אלא שנקב קרום התחתון ולא העליון ואותו העליון הוא נמשך כל כך ע"כ. וכן נמי כתב הר' שמואל שכשרה אפילו בלא בדיקה וכן נמי כתב הראב"ד ז"ל וכן דעת הרשב"א ז"ל. ויש מצריכין בדיקה. והרא"ה ז"ל אוסר אותה ויש מי שכותב הלכה למעשה שאם יוצאה סרכא תלויה מן בועא שהיא טרפה. כתב הר' דוד ב"ר לוי ז"ל ורשאי הבודק למשמש הרבה בסרכא שמא ריר הוא ונמוח בשמושו ובלבד שיזהר לעשות בנחת שלא יעקור אותה. והרשב"א ז"ל כתב כל הנוהג כן כאלו מאכיל טרפות לישראל. כי אין הפרש בין שתהא עבה וחזקה ובין שתהיה דקה שבדיקות.
כתב הר' דוד ב"ר לוי ז"ל וריאה שהיא דבוקה בשדרה דהיינו מגג האונות ולמטה קורין אותה פולמודנ"ה ומתירין אותה והיא שדבוקה לגמרי בלא פלוש כלל. ויש מחמירין ואומרים שצריך שיהיו האונין והאומות דבוקות בשדרה בלא שום פלוש ואם אין האונות דבוקות אוסרין אותה וכן נוהגין בנרבונה.
